:ACTH stimulation test: המבחן הכי נפוץ לאבחון אי ספיקת אדרנלים,למטופל ניתנת מנה תוך ורידית של הורמון אדרנוקורטיקוטרופי סינטטי,רמת הקורטיזול נמדדת בדם ובשתן לפני ואחרי ההזרקה,התגובה הנורמלית באנשים בריאים היא עליה ברמות הקורטיזול לעומת אנשים עם אי ספיקת אדרנלים אשר אצלם לא תהיה תגובה או תגובה מינימלית לכל היותר
CRH stimulation test:כשהתגובה למבחן הורמון אדרנוקורטיקוטרופי היא אבנורמלית,מתבצע מבחן הורמון משחרר קורטיקוטרופין על מנת להבדיל בין האטיולוגיות השונות,למטופל ניתנת מנה של הורמון משחרר קורטיקוטרופין סינטטי ורמת הקורטיזול נמדדת לפני ובמרווחים של 90,60,30 ו120 דקות,מטופלים אם אי ספית אדרנל ראשונית יפיקו רמות גבוהות של הורמון אדרנוקורטיקוטרופי אך ללא קורטיזול לעומת מטופלים עם אי ספיקת אדרנל שניונית אשר לא יפקו רמות הורמון אדרנוקורטיקוטרופי או תגובה מאוחרת לגירוי אשר תצביע על היפותלמוס כמקור הבעיה
מטרת המחקר היא סקירה שיטתית ומטה אנליטית של אחוזי המטופלים אשר מפתחים אי ספיקת אדרנלים אחרי השימוש בקורטיקוסטרואידים,שנית לרבד את התוצאות על ידי השוואת דרך מתן,המחלה הבסיסית,מינון התרופה ומשך מתן התרופה
קורטיקוסטרואידים משמשים לטיפול במגוון מחלות דלקתיות,ממאירות או לאחר השתלות איברים
הטיפול בקורטיקוסטרואידים ממוקד כלפי עיקוב התגובה הדלקתית ,השימוש בקורטיקוסטרואידים מלווה בתופעות לוואי רבות ונחשב לסיבה הנפוצה ביותר לאי ספיקת אדרנלים שניונית
שימוש בקורטיקוסטרואידים באופן כרוני מעכב בעזרת משוב שלילי את ציר ההיפותלמוס-היפופיזה-אדרנל
בהתחשב בשכיחות הגבוהה של משתמשי בקורטיקוסטרואידים יש חשיבות קלינית גבוהה בהשגת ידע על הסיכונים של פיתוח אי ספיקת אדרנלים